<h1>תשובות חכמי פרובינציא דיני שטרות סימן מ"ו</h1>
<h2>דף קסב.</h2>
קי"ל דאין למדין משטה אחרונה, והטעם משום דהרחיק את העדים מן הכתב שטה אחת כשר, וא"כ דלמדין לעולם יוכל לזייף באותה שטה, ואי קשיא לך הא בכל שטרי דידן אנן למדין משטה אחרונה, שאנו כותבין בשטה אחרונה תיבת פלונית ותיבת פלונית דעל המחק שריר וקיים וחותמין העדים, ולמדין אנו משטה אחרונה דאי לאו הקיום השטר אינו כלום, ואיכא למימר כיון שהשטר נשלמה באמצע שטה והעדים חתמו בסוף בהא ודאי (אין) למדין משטה אחרונה, דבהא ודאי ליכא למיחש לזיוף דנימא דשטר נשלם בסוף שטה והעדים חתמו באמצע שטה להא ליכא למיחש, דשטר שנשלם בסוף שטה אין לעדים לחתום באמצע שטה כי אם בתחלת שטה, אבל באמצע שטה אין להם לחתום, כיון דקי"ל [קס"ג ע"ב] שטר הבא הוא ועדיו בשטה אחת כשר, איכא למיחש דילמ' גייז ליה לעילאי וכתיב באותה חצי שטה מאי דבעי וחתימי סהדי יפיו, אבל כי אמרי' אין למדין משטה אחרונה היכא דהשטר נשלם בסוף שטה או באמצע שטה והעדים חתמו בתחלת שטה אחרת ולא בסמוך, ושטר שאין בה ביני חטי אין צריך לכתוב שריר וקיים, אבל שטר דאית בה ביני חטי צריך להזכיר ביני חטי ולכתוב שריר וקיים, ואם לא כתב שריר וקיים פסול הוא, שטר שנשלם שריר וקיים בסוף שטה ולא באמצע שטה אין העדים חותמי' בסוף שטה למטה מן השטר דילמא גייז ליה לעילאי וכתיב בשטה של עדים לפני העדים מאי דבעי והוי שטר הבא הוא ועדיו בשטה אחת דכשר, אלא דאין חותמין אלא בתחלת השטה.
